מהי "הילה"? לאור המקורות וההתנסות האישית

 

קריית אונו, אחר הצהריים, שנת 2001. יושב בדירתי וחושב... לפתע אני מבחין באור ירוק וזוהר המקיף את כף ידי... מה זה? אני שואל;  ואני יודע: זאת הילה. כן, זאת ההילה שמקיפה אותי. אני ממשיך להתבונן בהילה  ברוגע. משתדל להישאר שווה נפש והופך מודע, למבט המדויק ולמצב התודעה שמאפשרים לי לצפות בהילה. את השנה הקרובה אני מבלה (בין השאר) בצפייה בהילות של אנשים, של בעלי חיים, צמחים, דוממים ושל עצמי.

שנת 2002. דהראמסלה, צפון הודו. חזרתי ללמד רייקי בבית הספר של MR. YAKUB AHMED SHALLA, שלימד אותי לדרגת רייקי מאסטר. אנשים שלמדו אצלי הביעו רצון לראות את ההילה ולנתח על פיה את מצבו של האדם בו הם מתבוננים. למה לא? חשבתי והתחלתי ללמד אותם על מהות ההילה, ואחר כך לצפות בה.

כמו מורים רבים, לימדתי גם אני שההילה הינה שדה אלקטרו מגנטי המקיף אותנו. שדה זה יכול להיות בעל צבעים רבים ושונים על פי אורך הגל בספקטרום הצבעים הקיים. עוד לימדתי שכל דבר שאנו חווים, החל במצב בריאותי, דרך מצב רגשי, מחשבתי וכלה ברוחני, משפיעים על צורת ההילה שלנו, גודלה, צבעיה ושלמותה. לימדתי לנתח את משמעות ההילה וצבעיה על פי התפיסה ההודית והסינית.

חצי שנה חלפה עברה ביעף וטסתי לתאילנד, בכדי לחדש את הוויזה ולשוב להודו. נסתרות דרכי האל, ומצאתי בצ'יאנג מאי (עיר בצפון תאילנד), כמה ספרים ישנים העוסקים בפנימיות היהדות. היות שלמדתי בישיבה תיכונית, הואיל ולמדתי בישיבת הסדר שש שנים, מכיוון שאחרי לימודי בישיבה עסקתי בלימוד הלכה,  הואיל ועסקתי מספר חודשים במבוא לתורת הסוד, היה לי הבסיס להתחיל להתעמק בספרים שמצאתי. ישבתי חצי שנה, במשך מספר שעות ביום, מול נופים עוצרי נשימה, והתעמקתי בספרים. מובן שלהודו לא חזרתי... מאז ועד עתה, אני ממשיך ולומד את פנימיות היהדות בשקיקה.

ביושבי עם הספרים על גבעה הצופה אל עמק מדהים (היה זה בעיירה פאי, שבצפון תאילנד), אני מגלה שההילה איננה מושג של העידן החדש. אבותינו וגדולי חכמנו עסקו בה וגם ראו אותה. לעונג יהיה לי לשתף אתכם במעט מזעיר מהידע העמוק של הקבלה והיהדות אודות ההילה:


בתמונה: שילוב של מה שלמדתי לראשונה על הילה, ממר Yakub Ahmad Shalla, עם דברי הזוהר ומקובלים קדומים


להילה שלנו שבע שכבות. שתיים מהן, אפשר לראות בעיניים. יתר חמש השכבות כה רוחניות, שאי אפשר לראות אותן באמצעות העיניים. השכבה הראשונה, ממלאת את הגוף ובולטת ממנו מעט. היא נקראת "גוף אתרי" ובלשון הזהר "צלם". השכבה השניה, מקיפה את הראשונה ומכונה "גוף אסטראלי". הזהר קורה לה "דיוקן". יתר חמש ה"שכבות", קשורות ל-5 רמות תודעה שלנו, המכונות: "נפש", "רוח", "נשמה", "חיה" ו"יחידה". חמש ה"שכבות" הללו וירטואליות מכיוון שאינן נפרדות. הן חלק אחד, בעל חמישה תפקידים שונים, [1] חמש רמות תודעה זו למעלה מזו. (חמש רמות תודעה מרתקות  אלה, יידונו, אי''ה , במאמרים הבאים).

ההתייחסות הראשונה להילה ביהדות נזכרת בספר בראשית , א' כ''ז. שם נאמר: ''ויברא אלהים את האדם בצלמו''... מסביר רש''י : "בצלמו" = "בדפוס העשוי לו... כמטבע העשויה ע''י רושם". הווי אומר: הצלם הינו התבנית הנותנת לאדם את צורתו, כפי שמטבע נוצר על ידי מתכת נוזלית הניתנת בתבנית. כוונת הפסוק אם כן היא שהאל יצק את האדם לתבנית שנתנה לו את צורתו. תבנית זו נקרא "צלם".

הבה נשאל: כיצד מתחבר החלק הרוחני שבנו, אל הגוף החומרי? כיצד מתחברת תודעה לחומר? והרי התכונות ה"פיזיקאליות" שונות לחלוטין?! דוגמת שמן ומים שאינם מתחברים. הדרך לחבר שמן ומים, היא באמצעות חומר שלישי המכונה חומר מתחלב (emulsifier), העוטף את מולקולות השמן וכך מאפשר להן להתערבב במים מבלי להידחות. בשאלה זו, בין השאר, דן הלל צייטלין, איש חסידות וקבלה, הוגה דעות גדול שנרצח על ידי הנאצים בצאתו מביתו, עטור טלית ותפילין, כשספר הזהר בידו.

בספרו: בפרדס החסידות והקבלה, בעמוד 106 הוא מסכם דיון בשאלה בכותבו: ''יש עוד מעבר מן רוחניות - הנפשות אל גשמיות - הגוף והוא מצד אחד כוח דק ורוחני יותר מן הנפש החיונית, ומצד אחר – נגלה ומוחש יותר, והוא – הצלם''. נסביר את דברי צייטלין: רבי שנאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב''ד כותב בתחילת ספר התניא  שיש לאדם שתי נפשות: נפש אלהית ונפש בהמית. נסביר שעל פי רוב המקובלים,  החלק הרוחני שבנו הוא אחד שאינו מפוצל לחלקים שונים, אלא שיש לנו רמות תודעה שונות, תפקידים שונים שממלא הצד הרוחני שבנו. רמות אלה מכונות: נר''ן ח''י דהיינו: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. הנפש הבהמית מכונה בספרים שונים "נפש טבעית" ואף "נפש חיונית", כפי שקרא לה צייטלין.

"נפש חיונית" הוא כינוי לתפקיד החלק הרוחני שבנו המאפשר לנו לחיות: לעכל את המזון, לגדול, להוליד ואף לחשוב, לחלום ולדבר באופן בסיסי. "הנפש האלהית", בדברי בעל התניא , משמעותה הצד ב"נפש", המבטא את הניצוץ האלהי שבנו, הנותן לנו לחוש את כמיהתנו אל הלא נודע, אל הייעוד שלנו, הביתה, אל האלהות,  כמו גם את רמות התודעה המכונות: "רוח", "נשמה", "חיה" ו"יחידה".

 עתה נוכל להבין את דברי צייטלין: הוא מדבר על דרגת ביניים לה הוא קורא "מעבר". דרגה הנמצאת בין הנפש לגוף. דרגה שהיא יותר רוחנית מן הנפש החיונית – מחד, אך נגלה ומוחשת יותר, גשמית יותר – מאידך, והיא הצלם ,דהיינו ההילה. ההילה אם כן היא דבר הנושא בתוכו תכונות רוחניות (רוחני יותר מן הנפש החיונית) ותכונות גשמיות (ניתן לראותה). היות שכך, היא מסוגלת להדביק ולחבר את הנפש לגוף.

רבי משה קורדובירו, מגדולי מקובלי צפת ואחד מרבותיו של האר''י הקדוש,  בספרו פרדס רימונים, שער הנשמה, פ''ד, כותב: ''הצלם הזה הוא עניין רביעי, שאינו לא נפש ולא רוח ולא נשמה; אמנם הוא מתגלה יותר מהם, עד שיש מן החסידים משיגים דמותו בעולם הזה''. הווי אומר: יש בו צד נגלה ומוחש יותר מן החלק הרוחני שבנו, כך שיש אנשים המסוגלים לראותו באופן ספונטאני.

ספר הזהר, בפרשת אמור דף ק''ד (עמודים ק''ג-ק''ד, בזהר עם פירוש הסולם), מספר לנו שבספר עתיק של שלמה המלך כתוב: כי בשעת הזיווג, שולח הקב''ה דמות של אדם העשויה מאור. דמות זו ניצבת ליד ראשם של הגבר והאשה. מהי דמות זאת? כותב הזהר שלפני שהנשמה יורדת לעולם, היא מתלבשת בבגד יקר ויפה שהוא הדמות בה תראה בגוף. זהו הצלם, זוהי ההילה. נראה שדמות זאת נכנסת  אל רחם האשה ומשמשת  תבנית לנשמה ולגוף. הנשמה היא אנרגיה, אין לה צורה. כמו חשמל שאין לו צורה, אך כאשר הוא זורם בחוט, הוא מקבל את צורת החוט. כאשר תא זרע וביצית מתמזגים, נוצר תא הקרוי "זיגוטה". הזיגוטה מתחילה להתחלק והופכת לצביר כדורי של תאים הקרוי "מורולה". בשלב זה, כל תא במורולה, יכול להפוך לכל תא  ולהשתתף בכל רקמה בגוף: לעין, תא עצב, עצם וכו'. מה מוביל את התא למקומו ולתפקידו? ממקור זה בזהר ניתן להסיק שההילה שנכנסה אל הרחם, משמשת כתבנית ומראה לתאים כיצד להתמיין והיכן להיות.

להשלמת התמונה ולהעמקת ההבנה נזכיר את דברי  השל''ה הקדוש, כפי שמצוטט בספרו של צייטלין הנזכר, בעמוד 178:

הסבר יותר מדויק ומתאים להשקפת הזוהר הוא זה של בעל השל''ה, שקורא ל''צלם'' בשם: גוויה רוחנית (גוף רוחני, ד.א) והוא - הוא מה שקוראים האוקולוטיסטים והתיאוסופים בזמננו: הגוף האסטראלי. במילים יותר פשוטות: אנרגיה דקה מן הדקה, הנושאת בתוכה ציור אברי הגוף, והיא הממצעת בין הכוחות הפיסיים ובין הנפש העליונה.

 

אנו רואים שההילה נמצאת אף בתוך הגוף ולא רק מקיפה אותו. ההילה נותנת לכל איבר ואיבר את צורתו. אם נסכם מה שלמדנו עד עתה נראה כי:

א. ההילה נותנת לנשמה את הצורה בה תראה בעולם הנראה (עולם העשייה בלשון הקבלה).

ב. ההילה קיימת עוד לפני הגוף ונותנת לנו את צורת הגוף, עם כל תווי הפנים, צורת האיברים וכו'.

ג. ההילה הינה דרגת קיום שבין רוח לחומר ומכיוון שיש לה תכונות אלה, היא מסוגל לחבר את הגוף והנשמה.


מעט על צבעי ההילה: בקורס קריאת ההילה הנלמד אצלי, לומד האדם לראות את ההילה בעיניו. בתחילה רואה המתבונן אור המקיף את הגוף,  ואט אט, מתחיל הלומד להבחין בצבעי ההילה השונים. יש לומדים הרואים את הצבעים מייד ויש הרואים אותם לאחר תרגילים שונים שאני נותן. יש הרואים מייד שתי שכבות להילה ויש הרואים שכבה אחת, אך לומדים להבחין בשנייה בעזרת תרגול מיוחד. יש לומדים, שכאשר הם משתמשים בדרך הראייה הנלמדת, יכולים לראות גם מרכזי שפע שונים (הרפואה ההודית מכנה אותם: "צ'אקרות"), ויש הרואים אף מלווים רוחניים לאדם ועוד...

הצבעים אותם אנו רואים והגוון שלהם (זוהר ויפה לעומת חיוור או עכור), מלמדים אותנו על מצבו הבריאותי, הרגשי והרוחני של האדם בו אנו מתבוננים. לדוגמא: ירוק זוהר ויפה מלמד (בין השאר) על אדם אוהב, שמח, בעל יכולת נתינה וריפוי ובעל מערכת חיסונית טובה. ברם, אם ההילה האופפת את האדם היא בצבע ירוק עכור: ייתכן שהאדם מדוכדך, סובל מחרדות, מצבו הבריאותי איננו שפיר ועוד.

כדי לנתח את צבעי ההילה אנו לומדים על משמעות הצבעים ברפואה ההודית, ברפואה הסינית ועוסקים במשמעותם לפי תורת הסוד היהודית. הצלם או ההילה קשורים קשר ישיר ל"עשר הספירות" (מושג עליו נרחיב, אי''ה במאמרים נוספים). עשר הספירות מהוות עשרה גילויים שונים של הכוח האלוקי האחד הפועל על העולם ועלינו. עשר הספירות יוצרות גם בגופנו עשרה מרכזים המאפשרים לשפע האלהי להיכנס לגופנו ולשמור עליו. "מרכזי שפע" אלה אחראיים אף על הצד הרגשי והרוחני שבנו.

כל היבט של הכוח האלהי, כל ספירה, יוצרת צבע שונה. אם אנו טועמים מעט מהבנת מהות הספירות והשפעתן עלינו, נוכל להסיק דברים רבים ומיוחדים על האדם אשר בו אנו מתבוננים. נושא הצבעים על פי הספירות הוא רחב ועמוק מאוד. ארמוז רק שאחד המקורות החשובים העוסקים בכך הוא הספר החשוב פרדס רימונים בפרק שער הגוונים לרבי משה קורדובירו. הדברים שם קשים להבנה וכמעט שכל מורה העוסק במקור זה, מבין ומסביר את כוונת הרמ''ק באופן שונה.

לסיכום: ראיית ההילה היא נושא מרתק מבחינה ויזואלית, פילוסופית, בריאותית, רגשית ורוחנית. היא כלי עזר נוסף למרפאים, המספק כלי אבחוני נוסף למצבו של המטופל. העיסוק בלימוד ראיית ההילה יכול לתרום גם לאדם שאינו מטפל, בכך שהוא מהווה כניסה לעולם מסתורי ומרתק, לעולם של התפתחות ומימוש עצמי. עם השנים הבחנו בכך שכ-70% מן האנשים שעל הילתם אנו מתבוננים, מדווחים על שיפור מיידי בהרגשתם. 

ההתבוננות המיוחדת בהילה, יוצרת חיבור רוחני נעים לאדם שעליו אנו מתבוננים ומושך עליו שפע מיוחד מלמעלה... כך שגם אדם שאיננו מרפא מוסמך ומיומן, יכול להעניק סיוע לעצמו ולקרוביו. נדגיש: אין ההתבוננות בהילה מחליפה טיפול מגורם מקצועי. היות שההילה מספקת לנו ידע אודות האדם בו אנו מתבוננים, אני מבקש מהלומדים אצלי לא להתבונן על הילתו של אדם ללא קבלת רשותו. ההתעמקות במקורות, בהם נגענו פה על קצה המזלג, מהווה מבוא ללימוד "הילינג האחד". זהו הילינג קבלי נעים ורב עוצמה בו השתמשו (בסוד) חכמי הדורות.

 

רוצה לדעת לראות את ההילה ולהבין מה היא אומרת, עליך, או על האדם שעל הילתו את.ה מתבוננ.ת?

אפשר ללמוד ממש עכשיו את הקורס המקוון



[1] זוהר תרומה, קנ''ח עמ' א' בדפוס ישן, עמ' קצ''ד בזהר עם פירוש הסולם: הנשמה, חמישה שמות יש לה, נשמה, רוח, נפש, חיה, יחידה.

בראשית רבה,י''ד ,ט''ו: חמישה שמות נקראו לה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
וכן רס''ג בספרו אמונות ודעות כותב שלחלק הרוחני שבנו, חמישה שמות.


גם הרמב''ם בפרק הראשון משמונה פרקים כותב, דע שנפש האדם היא אחת... למרות שהרמב"ם מציין 5 חלקים הוא מדגיש שהם תפקידים שונים ולא חלקים ממש.
ועוד ועוד...

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לימודי תעודה ברפלקסולוגיה קבלית

מדוע ותיקי המורים לרפלקסולוגיה בארץ, אמרו לי שזו המפה המדוייקת ביותר שהם ראו??

מעט על רפלקסולוגיה ומדע (ותרגיל לעצירת נשירת שיער)